ידיד נפש⚡
[image-embedded#l](https://hel1.your-objectstorage.com/chatfree-yedid-nefsh/8b/ba/8bbaa8f1f3c15f576c341888d7ab8779639e798291095f0a60753ac79bf7cf6d)
##### **ההתמודדות המשותפת של חני ותמר | מונולוג מרגש ומטלטל לחג🥲**
אתמול בלילה אני מקבל מייל אחד המרגשים שהיו עד היום, אז החלטתי לשתף אתכם בתוכן המרגש שלו.
הן שתי אחיות. חני ותמר. שתיהן מתמודדות, שתיהן מצפות.
מאחוריהן יש אמא. אמא דואגת. אמא כואבת.
חני נשואה כבר יותר משש שנים - וילדים אין.
תמר בת 28 - ובעל אין.
שניהן יושבות בשולחן החג אחת מול השניה. שניהן כואבות, שניהן דומעות.
הכאב הזה מתחזק בין היתר בחגים. שולחן החג. בשיחת האחים שלפני הסעודה ושלאחריה.
ילדים מסתובבים מסביב.
האחיות והאחים כולם נשואים.
מרגיש שכולן השלימו משהו בחיים מלבד חני ותמר. שמצפות. רק מצפות.
האחת רוצה ילד קטן שיגיד "אמא".
והאחת רוצה את הבעל שיבנה איתה את הבית שהיא כל כך מייחלת.
והאמא מסתכלת עליהן כל פעם מחדש.
היא רואה את ההתמודדות שלהן.
היא רואה את הכאב שלהן מבצבץ בין העיניים והדמעות שזולגות ברגעים שהכי אמורים לשמוח.
היא לא יודעת מה לומר להן, מלבד זה שהיא קורעת כל היום שערי שמים ומאמינה שזה יקרה בקרוב.
חני ותמר כמעט ולא מדברים ביניהן על ההתמודדות. על הכאב. על הציפיה. על האכזבה.
רק המבטים ביניהן מסבירים את הדבר המשותף לשניהן.
וכן. לפעמים אין מה לומר. לפעמים זה רק לומר: "זה קשה. אני יודעת".
אבל כמה אפשר להרגיש כואב? כמה אפשר בתור אמא להסתכל על שתי הבנות ואין לך מה לומר.
אומרים שהשקט זה התגובה הכי כואבת שיש. ואצל אמא זה ממש ככה.
עוקבי 'ידיד נפש'. את האמת, להגיב למייל כזה כמעט בלתי אפשרי.
אפשר לדמוע, אפשר לכאוב, אפשר להזדהות.
בתקווה שההודעה הזאת תגיעה איך שהוא אל חני ותמר.
שתדעו: אמא כואבת אתכם בכל רגע ורגע.
מה שאתן עוברות זה הדבר הכי רגיש אצלה. הכי חשוב לה.
היא כל הזמן מתפללת, כל הזמן מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר.
חני ותמר. אל תאבדו אף פעם תקווה. בבקשה.
בחג סוכות בורא עולם מבטיח לנו שאנחנו עם סגולה, העם הכי קרוב אליו.
גם אתן. במיוחד. מי שמתמודד הוא הכי קרוב אליו. הוא הכי יכול לקרוע שערי שמים.
בורא עולם מנסה את הטובות שבטובות, גם שהזמן הופך להיות דבר כואב.
אל תתייאשו. תמשיכו להאמין. תמשיכו לקוות ולצפות.
משהו גדול מצפה לכן. גדול יותר ממה שחלמתן.
זה יקרה בקרוב ממש.
אמן.
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; border-top: 1px solid #cbd5e1; padding-top: 6px; font-size: 0.75em; color: #475569; line-height: 1.4;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> |
<a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none;">קישור לערוץ: https://yedid-nefesh.com/</a> |
🔔 הפעילו פעמון להתראות<br>
✉️ <strong>לתגובות במייל:</strong> [email protected] |
📥 <a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן</a>
</div>
##### **ההתמודדות המשותפת של חני ותמר | מונולוג מרגש ומטלטל לחג🥲**
אתמול בלילה אני מקבל מייל אחד המרגשים שהיו עד היום, אז החלטתי לשתף אתכם בתוכן המרגש שלו.
הן שתי אחיות. חני ותמר. שתיהן מתמודדות, שתיהן מצפות.
מאחוריהן יש אמא. אמא דואגת. אמא כואבת.
חני נשואה כבר יותר משש שנים - וילדים אין.
תמר בת 28 - ובעל אין.
שניהן יושבות בשולחן החג אחת מול השניה. שניהן כואבות, שניהן דומעות.
הכאב הזה מתחזק בין היתר בחגים. שולחן החג. בשיחת האחים שלפני הסעודה ושלאחריה.
ילדים מסתובבים מסביב.
האחיות והאחים כולם נשואים.
מרגיש שכולן השלימו משהו בחיים מלבד חני ותמר. שמצפות. רק מצפות.
האחת רוצה ילד קטן שיגיד "אמא".
והאחת רוצה את הבעל שיבנה איתה את הבית שהיא כל כך מייחלת.
והאמא מסתכלת עליהן כל פעם מחדש.
היא רואה את ההתמודדות שלהן.
היא רואה את הכאב שלהן מבצבץ בין העיניים והדמעות שזולגות ברגעים שהכי אמורים לשמוח.
היא לא יודעת מה לומר להן, מלבד זה שהיא קורעת כל היום שערי שמים ומאמינה שזה יקרה בקרוב.
חני ותמר כמעט ולא מדברים ביניהן על ההתמודדות. על הכאב. על הציפיה. על האכזבה.
רק המבטים ביניהן מסבירים את הדבר המשותף לשניהן.
וכן. לפעמים אין מה לומר. לפעמים זה רק לומר: "זה קשה. אני יודעת".
אבל כמה אפשר להרגיש כואב? כמה אפשר בתור אמא להסתכל על שתי הבנות ואין לך מה לומר.
אומרים שהשקט זה התגובה הכי כואבת שיש. ואצל אמא זה ממש ככה.
עוקבי 'ידיד נפש'. את האמת, להגיב למייל כזה כמעט בלתי אפשרי.
אפשר לדמוע, אפשר לכאוב, אפשר להזדהות.
בתקווה שההודעה הזאת תגיעה איך שהוא אל חני ותמר.
שתדעו: אמא כואבת אתכם בכל רגע ורגע.
מה שאתן עוברות זה הדבר הכי רגיש אצלה. הכי חשוב לה.
היא כל הזמן מתפללת, כל הזמן מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר.
חני ותמר. אל תאבדו אף פעם תקווה. בבקשה.
בחג סוכות בורא עולם מבטיח לנו שאנחנו עם סגולה, העם הכי קרוב אליו.
גם אתן. במיוחד. מי שמתמודד הוא הכי קרוב אליו. הוא הכי יכול לקרוע שערי שמים.
בורא עולם מנסה את הטובות שבטובות, גם שהזמן הופך להיות דבר כואב.
אל תתייאשו. תמשיכו להאמין. תמשיכו לקוות ולצפות.
משהו גדול מצפה לכן. גדול יותר ממה שחלמתן.
זה יקרה בקרוב ממש.
אמן.
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; border-top: 1px solid #cbd5e1; padding-top: 6px; font-size: 0.75em; color: #475569; line-height: 1.4;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> |
<a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none;">קישור לערוץ: https://yedid-nefesh.com/</a> |
🔔 הפעילו פעמון להתראות<br>
✉️ <strong>לתגובות במייל:</strong> [email protected] |
📥 <a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן</a>
</div>