ידיד נפש⚡
[image-embedded#l](https://hel1.your-objectstorage.com/chatfree-yedid-nefsh/3f/e3/3fe310cd2a1cbbc63990d9462112f4ada627c8a0a9635db4ae033cf2abe75135)
#### **המפגש המטלטל עם הפיג'מה באמצע הלילה בערב חג הסוכות🙈**
**זה הגיע עד כדי כך שבדרך חזור הוא בטעות דרך על הרגל של השכן, ובמקום לבקש סליחה הוא סינן לעברו באלגנטיות: תספר לילדים שלך, שהרב אברימי המפורסם הגדול, דרך לך פעם על הרגל😆...**
----
סוכות בשביל אברימי זה לא סתם חג. זה החג של ההזדמנות הגדולה ביותר ללבוש את הפראק... הוא בין הבודדים שעדיין חושב שהמעיל כן מועיל, ועניבה זו הסמל של הענווה... מאז החתונה אברימי מחכה בכיליון עיניים וכתפיים לרגעים ההם שהפראק עולה עליו ומעלה אותו בכמה רמות🥳...
הקטע שהפראק, פה רק אני קובע בראשי תיבות, באמת מביא איתו את התסמינים הללו... זה הגיע עד כדי כך שבדרך חזור הוא בטעות דרך על הרגל של השכן, ובמקום לבקש סליחה הוא סינן לעברו באלגנטיות: תספר לילדים שלך, שהרב אברימי המפורסם הגדול, דרך לך פעם על הרגל...
משם הוא מגיע הישר לסוכה... הדלת נפתחת לבד לכבודו, היא קבלה עדכון מאחותה הפלדלת מראש השנה – שלא העיזה להפתח לבד לכבוד 'אברימי' וקרה מה שקרה. אברימי נכנס, הוא לא ציפה שישירו לו 'ימים' אבל הוא בהחלט ציפה למבטים, ל'שולם הרב של המשפחה' של הבן דוד ממטולה... אבל כלום לא קרה. באסה. דיכאון. הפראק לא היה שווה את האלף שקל...
עזבו רגע את זה... הדרמה האמיתית התחוללה בלילה. ההתחבטות העזה הזאת האם ללבוש פיג'מה או לא...כי אם הוא יצטרך לעלות הביתה באמצע הלילה, הקירות של הבנין עלולות לראות את אברימי שלא במיטבו... וזה עוד לפני הקושי להפרד מהפראק... תלות רגשית במלא הדרה🙈...
לאחר התלבטויות והתייעצויות בין הרב לאברימי, הוחלט להחליף לפיג'מה... הוא עלה למיטה שכולו תקווה שהוא לא יצטרך לעלות מתישהו לבית... אבל אז בשעה שתיים בלילה הוא קם והיה לו צורך דחוף לעלות לבית...
הוא מיד זינק מהמיטה, הצמיד את האוזניים לדפנות לגשש את מצב הריטינג מחוץ לסוכה... הוא הבין שהכל שקט, הוא ניגש לצעד הבא... לפתוח את הדלת בזהירות... הוא יוצא מהסוכה בדריכות, עקב לצד עקב... כל תזוזה של חתול, כל טיפטוף של מזגן, כל שקית ניילן שזזה לידו, הלב שלו קפא... הוא פחד מהילדים של הבנין שמסוגלים לשיר לו: "אברימי בפיג'מה באמצע הלילה..." המתח הזה נמשך עד שבשעה טובה הוא עבר כמעט חצי מהדרך... ואז בום...
מול הפנים שלו הוא מגלה לא פחות ולא יותר את הרב יחיאל חיים כץ. השכן מקומה שלישית... הפנים שלו האדימו, הנשימות שלו כבר לא אותן נשימות... הכל השתנה... תפסו אותו על-חם, בשעת לילה מאוחרת שהוא עם פיג'מה, ועוד מחוץ לבית👀...
הרב כץ כמעט ולא הסתכל עליו... רק אמר לו חג שמח ולילה טוב... והמשיך לדרכו לסוכה. הרב כץ לא היה נראה דרוך, הוא לא היה נראה לחוץ, הוא לא היה נראה מפוחד ומבוהל...
ואז אברימי עצר במדרגות לרגע והבין משהו עמוק יותר ממה שהוא חשב...
הפראק הוא לא זה מה שעשה לו את השואו... הפיג'מה גם היא לא עשתה לו את הפדיחות הנוראיות שהוא חשב...
והדבר היותר מדהים הוא שגם אנחנו, שלא לובשים את הפראק ההוא נופלים בזה כמעט כל היום...
**אנחנו חושבים שאם נראה לכולם שאנחנו פה, באמת זה מה שיגרום לכולם לספור אותנו... או שאם אנחנו רגע אחד בשקט אנחנו חוששים שכבר משהו בנו לא רלוונטי, משהו שאולי אפשר לוותר עליו...
אבל חשוב מאוד שנזכור... שהדרך של אנשים לתת לנו תחושה טובה מתחילה ונגמרת בזה שאנחנו נותנים לעצמנו את התחושה הטובה הזאת... לפרגן לעצמנו בכל מצב, לא להתלהב ולא להתבאס מכל איזה שינוי קטן... אז – אנחנו נגרום לאנשים להעריך אותנו ברמה כזאת, שלא משנה מה שנעשה אנחנו נהיה בעיניהם טובים.**
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; border-top: 1px solid #cbd5e1; padding-top: 6px; font-size: 0.75em; color: #475569; line-height: 1.4;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> |
<a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none;">קישור לערוץ: https://yedid-nefesh.com/</a> |
🔔 הפעילו פעמון להתראות<br>
✉️ <strong>לתגובות במייל:</strong> [email protected] |
📥 <a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן</a>
</div>
#### **המפגש המטלטל עם הפיג'מה באמצע הלילה בערב חג הסוכות🙈**
**זה הגיע עד כדי כך שבדרך חזור הוא בטעות דרך על הרגל של השכן, ובמקום לבקש סליחה הוא סינן לעברו באלגנטיות: תספר לילדים שלך, שהרב אברימי המפורסם הגדול, דרך לך פעם על הרגל😆...**
----
סוכות בשביל אברימי זה לא סתם חג. זה החג של ההזדמנות הגדולה ביותר ללבוש את הפראק... הוא בין הבודדים שעדיין חושב שהמעיל כן מועיל, ועניבה זו הסמל של הענווה... מאז החתונה אברימי מחכה בכיליון עיניים וכתפיים לרגעים ההם שהפראק עולה עליו ומעלה אותו בכמה רמות🥳...
הקטע שהפראק, פה רק אני קובע בראשי תיבות, באמת מביא איתו את התסמינים הללו... זה הגיע עד כדי כך שבדרך חזור הוא בטעות דרך על הרגל של השכן, ובמקום לבקש סליחה הוא סינן לעברו באלגנטיות: תספר לילדים שלך, שהרב אברימי המפורסם הגדול, דרך לך פעם על הרגל...
משם הוא מגיע הישר לסוכה... הדלת נפתחת לבד לכבודו, היא קבלה עדכון מאחותה הפלדלת מראש השנה – שלא העיזה להפתח לבד לכבוד 'אברימי' וקרה מה שקרה. אברימי נכנס, הוא לא ציפה שישירו לו 'ימים' אבל הוא בהחלט ציפה למבטים, ל'שולם הרב של המשפחה' של הבן דוד ממטולה... אבל כלום לא קרה. באסה. דיכאון. הפראק לא היה שווה את האלף שקל...
עזבו רגע את זה... הדרמה האמיתית התחוללה בלילה. ההתחבטות העזה הזאת האם ללבוש פיג'מה או לא...כי אם הוא יצטרך לעלות הביתה באמצע הלילה, הקירות של הבנין עלולות לראות את אברימי שלא במיטבו... וזה עוד לפני הקושי להפרד מהפראק... תלות רגשית במלא הדרה🙈...
לאחר התלבטויות והתייעצויות בין הרב לאברימי, הוחלט להחליף לפיג'מה... הוא עלה למיטה שכולו תקווה שהוא לא יצטרך לעלות מתישהו לבית... אבל אז בשעה שתיים בלילה הוא קם והיה לו צורך דחוף לעלות לבית...
הוא מיד זינק מהמיטה, הצמיד את האוזניים לדפנות לגשש את מצב הריטינג מחוץ לסוכה... הוא הבין שהכל שקט, הוא ניגש לצעד הבא... לפתוח את הדלת בזהירות... הוא יוצא מהסוכה בדריכות, עקב לצד עקב... כל תזוזה של חתול, כל טיפטוף של מזגן, כל שקית ניילן שזזה לידו, הלב שלו קפא... הוא פחד מהילדים של הבנין שמסוגלים לשיר לו: "אברימי בפיג'מה באמצע הלילה..." המתח הזה נמשך עד שבשעה טובה הוא עבר כמעט חצי מהדרך... ואז בום...
מול הפנים שלו הוא מגלה לא פחות ולא יותר את הרב יחיאל חיים כץ. השכן מקומה שלישית... הפנים שלו האדימו, הנשימות שלו כבר לא אותן נשימות... הכל השתנה... תפסו אותו על-חם, בשעת לילה מאוחרת שהוא עם פיג'מה, ועוד מחוץ לבית👀...
הרב כץ כמעט ולא הסתכל עליו... רק אמר לו חג שמח ולילה טוב... והמשיך לדרכו לסוכה. הרב כץ לא היה נראה דרוך, הוא לא היה נראה לחוץ, הוא לא היה נראה מפוחד ומבוהל...
ואז אברימי עצר במדרגות לרגע והבין משהו עמוק יותר ממה שהוא חשב...
הפראק הוא לא זה מה שעשה לו את השואו... הפיג'מה גם היא לא עשתה לו את הפדיחות הנוראיות שהוא חשב...
והדבר היותר מדהים הוא שגם אנחנו, שלא לובשים את הפראק ההוא נופלים בזה כמעט כל היום...
**אנחנו חושבים שאם נראה לכולם שאנחנו פה, באמת זה מה שיגרום לכולם לספור אותנו... או שאם אנחנו רגע אחד בשקט אנחנו חוששים שכבר משהו בנו לא רלוונטי, משהו שאולי אפשר לוותר עליו...
אבל חשוב מאוד שנזכור... שהדרך של אנשים לתת לנו תחושה טובה מתחילה ונגמרת בזה שאנחנו נותנים לעצמנו את התחושה הטובה הזאת... לפרגן לעצמנו בכל מצב, לא להתלהב ולא להתבאס מכל איזה שינוי קטן... אז – אנחנו נגרום לאנשים להעריך אותנו ברמה כזאת, שלא משנה מה שנעשה אנחנו נהיה בעיניהם טובים.**
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; border-top: 1px solid #cbd5e1; padding-top: 6px; font-size: 0.75em; color: #475569; line-height: 1.4;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> |
<a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none;">קישור לערוץ: https://yedid-nefesh.com/</a> |
🔔 הפעילו פעמון להתראות<br>
✉️ <strong>לתגובות במייל:</strong> [email protected] |
📥 <a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן</a>
</div>