ידיד נפש⚡
[image-embedded#](https://hel1.your-objectstorage.com/chatfree-yedid-nefsh/91/41/9141f7affd66d16befa86caac1540574c3bb3f28ebbefb4a0b07372cf6cde0c0)
##### **למה אנחנו כל כך רוצים להשתנות - ולא מצליחים?😤**
<u>**🖋️גב' מרים אלימי / מאמנת אישית ו-NLP ועוד**</u>
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, חודש של תשובה ושל שינוי. אך איך מצליחים באמת להשתנות, ואיך עושים את זה נכון? הרי כמה פעמים כבר קיבלת על עצמך את אותו הדבר בדיוק, ושוב מגיע ראש השנה, ושוב את מוצאת את עצמך מקבלת על עצמך בדיוק את אותה ההחלטה. מה בעצם קורה פה?
השבוע, בשיחה שקיימתי, עלתה נקודה שמשנה את כל המבט👀.
כדי להבין אותו הבאנו דוגמא פשוטה: נניח שאני שומעת על מישהי שמצליחה לנהל את הזמן שלה בצורה מעוררת התפעלות -
היא קמה בבוקר, יודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות,
לא דוחה דברים למחר ומצליחה להתקדם.
אני מתפעלת ממנה ומקבלת השראה, ואז אני מסתכלת על עצמי ונזכרת איך אתמול שוב דחיתי משהו שהיה חשוב לי, וגם שלשום, וכבר כמה פעמים החלטתי שהפעם אהיה מסודרת יותר.
מכאן מתחיל הניתוח העצמי: "איך אני כזאת?", "למה רק אני לא מצליחה להשתנות?", "אני חייבת לעבוד על עצמי", "אבל זה אף פעם לא עובד לי, החלטתי כל כך הרבה פעמים". מתוך המקום הזה מגיע הייאוש והמסקנה שזה פשוט לא בשבילי.
התהליך הזה מתחיל בכוונות טובות אך מסתיים בנקודה קשה🎯.
הגענו להכרת החטא, לחרטה ואולי גם לווידוי, אך שם הדברים נתקעים.
במקום שההכרה בחיסרון תעורר לשינוי חיובי, המבט כולו הופך להיות מבוסס על החיסרון בלבד.
כשאנחנו רואות רק את מה שלא בסדר, נוצרת תחושה מצטברת שאנחנו כל כך רחוקות, עד שאנחנו מרגישות שאין לנו שום סיכוי, וכבר אפילו קשה לשמוע על עבודת ה', מוסר או מידות טובות, כי כל אלה רק מזכירים לנו את המרחק העצום שלנו מהמקום הרצוי ומחזירים אותנו למקום מקטין ותקוע.
אם הלולאה הזו חוזרת על עצמה, כדאי לעצור ולשאול: אולי אנחנו עושות כאן משהו לא נכון?
המעבר הישיר מהכרת החטא והחרטה ישר לקבלה לעתיד כשתחושת האשמה עדיין מנהלת אותנו מדלג על שלב חשוב שנוטה להישכח, מה שמכשיל את כל המהלך.
אז מהו השלב הזה?
רבי ישראל סלנטר לימד אותנו שצריך ללמוד מוסר ברגש ובהתפעלות. ההתפעלות נועדה לעורר את הלב ולהכיר בחיסרון, אבל - אם נמשיך להסתכל על החסרון מתוך רגש, ונשאר רק במישור הרגשי, מהר מאוד אנו עלולים להגיע לעצבות וממנו לייאוש.
וכאן מגיעה התגלית:
התפקיד של ההתפעלות הוא להציף את המודעות לחסרון, לעבודה שיש עלינו לעשות, וזהו. פה נגמר התפקיד שלה. מכאן והלאה היא צריכה להעביר את הידיעה מהרגש אל השכל.
להעביר את הידיעה לשכל פירושו להפסיק להתבונן במגרעות בצורה דרמטית או שיפוטית ("איזה נורא", "איך יכול להיות שהגעתי למצב כזה?"), ולהעביר את המבט להסתכלות מעשית וטכנית: "אוקיי, הבנתי שיש לי בעיה עם דחיינות. מה עכשיו?".
הרגש גילה לנו את הנקודה על המפה, עכשיו צריך להעביר את המפה לשכל שהוא מצידו יקבע נקודה נוספת שהיא היעד, וישרטט מסלול מעשי כדי להגיע אליו: מה בדיוק נדחה, באילו מצבים הדחיינות מתרחשת, מה קורה רגע לפני, מה נעשה במקום, ולאן אנחנו רוצות להגיע.
עכשיו אני יכולה להתחיל לפעול – לא כי פתאום נהייתי מושלמת, אלא מתוך תקווה, בהירות ורצון להתקדם, ובלי ליפול למלכודת המוכרת של העצבות והייאוש, אלא מתוך צעד מעשי ראשון בדרך לשינוי.
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; border-top: 1px solid #cbd5e1; padding-top: 6px; font-size: 0.75em; color: #475569; line-height: 1.4;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> |
<a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none;">קישור לערוץ: https://yedid-nefesh.com/</a> |
🔔 הפעילו פעמון להתראות<br>
✉️ <strong>לתגובות במייל:</strong> [email protected] |
📥 <a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן</a>
</div>
##### **למה אנחנו כל כך רוצים להשתנות - ולא מצליחים?😤**
<u>**🖋️גב' מרים אלימי / מאמנת אישית ו-NLP ועוד**</u>
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, חודש של תשובה ושל שינוי. אך איך מצליחים באמת להשתנות, ואיך עושים את זה נכון? הרי כמה פעמים כבר קיבלת על עצמך את אותו הדבר בדיוק, ושוב מגיע ראש השנה, ושוב את מוצאת את עצמך מקבלת על עצמך בדיוק את אותה ההחלטה. מה בעצם קורה פה?
השבוע, בשיחה שקיימתי, עלתה נקודה שמשנה את כל המבט👀.
כדי להבין אותו הבאנו דוגמא פשוטה: נניח שאני שומעת על מישהי שמצליחה לנהל את הזמן שלה בצורה מעוררת התפעלות -
היא קמה בבוקר, יודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות,
לא דוחה דברים למחר ומצליחה להתקדם.
אני מתפעלת ממנה ומקבלת השראה, ואז אני מסתכלת על עצמי ונזכרת איך אתמול שוב דחיתי משהו שהיה חשוב לי, וגם שלשום, וכבר כמה פעמים החלטתי שהפעם אהיה מסודרת יותר.
מכאן מתחיל הניתוח העצמי: "איך אני כזאת?", "למה רק אני לא מצליחה להשתנות?", "אני חייבת לעבוד על עצמי", "אבל זה אף פעם לא עובד לי, החלטתי כל כך הרבה פעמים". מתוך המקום הזה מגיע הייאוש והמסקנה שזה פשוט לא בשבילי.
התהליך הזה מתחיל בכוונות טובות אך מסתיים בנקודה קשה🎯.
הגענו להכרת החטא, לחרטה ואולי גם לווידוי, אך שם הדברים נתקעים.
במקום שההכרה בחיסרון תעורר לשינוי חיובי, המבט כולו הופך להיות מבוסס על החיסרון בלבד.
כשאנחנו רואות רק את מה שלא בסדר, נוצרת תחושה מצטברת שאנחנו כל כך רחוקות, עד שאנחנו מרגישות שאין לנו שום סיכוי, וכבר אפילו קשה לשמוע על עבודת ה', מוסר או מידות טובות, כי כל אלה רק מזכירים לנו את המרחק העצום שלנו מהמקום הרצוי ומחזירים אותנו למקום מקטין ותקוע.
אם הלולאה הזו חוזרת על עצמה, כדאי לעצור ולשאול: אולי אנחנו עושות כאן משהו לא נכון?
המעבר הישיר מהכרת החטא והחרטה ישר לקבלה לעתיד כשתחושת האשמה עדיין מנהלת אותנו מדלג על שלב חשוב שנוטה להישכח, מה שמכשיל את כל המהלך.
אז מהו השלב הזה?
רבי ישראל סלנטר לימד אותנו שצריך ללמוד מוסר ברגש ובהתפעלות. ההתפעלות נועדה לעורר את הלב ולהכיר בחיסרון, אבל - אם נמשיך להסתכל על החסרון מתוך רגש, ונשאר רק במישור הרגשי, מהר מאוד אנו עלולים להגיע לעצבות וממנו לייאוש.
וכאן מגיעה התגלית:
התפקיד של ההתפעלות הוא להציף את המודעות לחסרון, לעבודה שיש עלינו לעשות, וזהו. פה נגמר התפקיד שלה. מכאן והלאה היא צריכה להעביר את הידיעה מהרגש אל השכל.
להעביר את הידיעה לשכל פירושו להפסיק להתבונן במגרעות בצורה דרמטית או שיפוטית ("איזה נורא", "איך יכול להיות שהגעתי למצב כזה?"), ולהעביר את המבט להסתכלות מעשית וטכנית: "אוקיי, הבנתי שיש לי בעיה עם דחיינות. מה עכשיו?".
הרגש גילה לנו את הנקודה על המפה, עכשיו צריך להעביר את המפה לשכל שהוא מצידו יקבע נקודה נוספת שהיא היעד, וישרטט מסלול מעשי כדי להגיע אליו: מה בדיוק נדחה, באילו מצבים הדחיינות מתרחשת, מה קורה רגע לפני, מה נעשה במקום, ולאן אנחנו רוצות להגיע.
עכשיו אני יכולה להתחיל לפעול – לא כי פתאום נהייתי מושלמת, אלא מתוך תקווה, בהירות ורצון להתקדם, ובלי ליפול למלכודת המוכרת של העצבות והייאוש, אלא מתוך צעד מעשי ראשון בדרך לשינוי.
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; border-top: 1px solid #cbd5e1; padding-top: 6px; font-size: 0.75em; color: #475569; line-height: 1.4;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> |
<a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none;">קישור לערוץ: https://yedid-nefesh.com/</a> |
🔔 הפעילו פעמון להתראות<br>
✉️ <strong>לתגובות במייל:</strong> [email protected] |
📥 <a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן</a>
</div>