ידיד נפש⚡
[image-embedded#l](https://hel1.your-objectstorage.com/chatfree-yedid-nefsh/01/ad/01ad7881b30210c5001d56da3a6f0d53b04b8024413079f669cc967f991e7220)
##### **מלחמת המוצ"ש בכל בית בישראל🍲🫣**
**"את מהר לפנות את השולחן", "אתה מהר לארגן את החדר של הבנים", "ואתה לארגן את הבנים שבחדר". ואז אבא מגיעה ומגלה שהאור בשירותים נשאר דולק🙈 | המבצע הבלתי יאמן שכל בית בישראל עובר כל מוצאי שבת. וגם יש מסר מטלטל לחיים שלנו!**
---
כל מי שגודל בבית יהודי כבר יודע שמוצאי שבת זה לא הרגע שאחרי שבת אלא מדובר במבצע צבאי מורכב... בשנייה הראשונה שהנר של ההבדלה נוגע ביין ומשמיע את ה"פססס", זה כמו כפתור באז של תחילת תחרות שנלחץ. בתוך שלוש שניות הסלון כבר מתרוקן🙃...
"את מהר לפנות את השולחן", ההוראה הראשונה הותחה לעבר מירי. "אתה מהר לארגן את החדר של הבנים", "אתה מהר לארגן את הבנים שבחדר"..., ההוראה השלישית כבר יצאה לדרך. ואז אבא מגיע, וכרגיל אבא זה אבא. "מי שהשאיר את האור דולק בשירותים שידע מהיום אבא שלו לא עובד בחברת חשמל!"... 😉
מירי עמדה מול השולחן שהיה נראה אחרי זירת קרב רק עם קצת יותר חומוס... סעודה שלישית בדרך כלל זה הזמן שכל הילדים אוכלים ביחד עם השולחן. מה אכפת להם? הם ממילא לא שוטפים, ובינינו גם לא חוטפים צעקות מאמא... מבחינתם זה מובן מאליו כל הניקיון שקורה מסביב. וגם על השולחן...
ואז באותם רגעים מתחיל גם הסדר בכל האוכל שנשאר משבת. מירי עמדה לזרוק את כל התבנית של הדגים שנשארה איך שהיא מסעודה שלישית ואז אמא מגיעה מאחורה תפסה אותה על חם. "חבל לזרוק! יש ילדים שאין להם מה לאכול"... המשפט הקבוע, שבדרך כלל מסתיר מאחוריו שבוע שלם של סבל בלתי יתואר...
ביום ראשון דגים עם אורז. ביום שני דגים לבד. ביום שלישי דגים עם קוסקוס. ביום רביעי הרוטב של הדגים עם משהו... העיקר שהמנה הבסיסית נמצאת... 😶
השאריות זה עוד כלום. גיבור הסיפור שלנו הוא הסיר של החמין. הוא עומד בכיור כמו ילד טוב, רק שכולו שכבה שחורה. ואמא מבקשת להשרות אותו עם מים.
במשך יום שלם הוא נשאר ככה. הצבעים בפנים התחילו להתחלף, והריח גם התחיל להעלות מהאזור שלו. עד שאבא שוב פעם קרא למירי והתחיל להרצות לה על כל העניין שהוא היה שוטף בתור ילד את הבית בכל מצב ואחר כך הוא היה עוד רץ ללימודים... ואת הכל הוא היה עושה באהבה ועם חיוך. ברורררר...
מירי מסכנה נגשה לסיר בלי יכולת לנשום, ספק אם בכלל הכפפות יעזרו להגן מכל הזוהמה שמתרחשת בפנים. אחרי חצי שעה של שכנועים ועבודה מתמדת הסיר אכן התנקה... ושלא תחשבו כל הזמן הזה אבא עמד מאחורה, מעודד, משתף, פורק בעיקר את כל מה שהוא היה עושה בילדות ומספר אותם שוב למירי רק בצורה של חוויה מתקנת... 🍲
מירי ידעה שכמה שהיא תנקה את הסיר עכשיו שבוע הבא היא תצטרך לחזור על שוב ושוב ושוב... כל פעם מחדש משרים מים, הסיר מתחיל להסריח ולהעלות ריח, אבא מגיע להרצות והתוצאה המיידית שבאה אחרי זה, זאת מירי... כמה כואב הלב.
**אם אתם עדיין מחייכים ואומרים וואלה בול הבית שלנו... בול אמא שלי... בול אבא שלי... בול אחות שלי... הגיע הזמן שתעצרו, כי גם אתם הכוכבים של כל האירוע פה, ורק אל תצחקו על עצמכם🤐...**
לכולנו יש את אותו סיר שהתרגלנו להשרות במים ולהשאיר אותו עומד. בין אם זה ויכוח עם חבר שלא נאמרה בו המילה האחרונה... או אירוע מאתגר שעברתם אבל אתם מעדיפים להשרות אותו בתוך הלב כי קשה לכם לדבר עליו או לחשוב עליו...
בהתחלה זה נשמע משכנע והגיוני. לתת לזה לנוח, להתרכך, שהכעס ירד, שהכאב ירגע... אבל אם זה נשאר יותר מידי זמן זה כבר לא יתרכך. זה חלילה עלול גם להסריח.
מוצאי שבת זה הזמן הכי מיוחד בשבוע. זו התחלה חדשה עם דף חדש ונקי. אבל אי אפשר להתחיל שבוע חדש באמת, שבכיור שבלב שלנו עדיין עומד הסיר משבוע שעבר.
תנסו לעשות איזה שינוי קטן בשבוע הקרוב. ופשוט לא לפחד לגשת לסיר ולנקות אותו. אל תחששו לגשת ללב, לדבר על מה שיושב לשחרר, לפרוק. אולי הניקיון יעשה קצת כואב, אבל אחרי כל זה אתם תחזרו להיות נקיים ומבריקים! אתם פשוט תראו את עצמכם נקיים וטובים יותר.
נ.ב הסיפור הטראגי הזה מבוסס על סיפור אמיתי שקורה כמעט בכל בית בישראל.
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; font-size: 0.85em; color: #334155; line-height: 1.25; display: inline-block; max-width: 100%; margin-top: 16px;">
<div style="border-top: 1px solid #1e293b; box-shadow: 0 -1px 3px rgba(0, 0, 0, 0.08); padding-top: 6px; margin-bottom: 3px;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> | <a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: 500;">yedid-nefesh.com</a> | שתפו אותנו 🫶
</div>
<div>
<a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן ↗️</a>
</div>
<div style="font-size: 0.78em; color: #64748b; margin-top: 2px;">
✉️ לתגובות במייל: [email protected]
</div>
</div>
##### **מלחמת המוצ"ש בכל בית בישראל🍲🫣**
**"את מהר לפנות את השולחן", "אתה מהר לארגן את החדר של הבנים", "ואתה לארגן את הבנים שבחדר". ואז אבא מגיעה ומגלה שהאור בשירותים נשאר דולק🙈 | המבצע הבלתי יאמן שכל בית בישראל עובר כל מוצאי שבת. וגם יש מסר מטלטל לחיים שלנו!**
---
כל מי שגודל בבית יהודי כבר יודע שמוצאי שבת זה לא הרגע שאחרי שבת אלא מדובר במבצע צבאי מורכב... בשנייה הראשונה שהנר של ההבדלה נוגע ביין ומשמיע את ה"פססס", זה כמו כפתור באז של תחילת תחרות שנלחץ. בתוך שלוש שניות הסלון כבר מתרוקן🙃...
"את מהר לפנות את השולחן", ההוראה הראשונה הותחה לעבר מירי. "אתה מהר לארגן את החדר של הבנים", "אתה מהר לארגן את הבנים שבחדר"..., ההוראה השלישית כבר יצאה לדרך. ואז אבא מגיע, וכרגיל אבא זה אבא. "מי שהשאיר את האור דולק בשירותים שידע מהיום אבא שלו לא עובד בחברת חשמל!"... 😉
מירי עמדה מול השולחן שהיה נראה אחרי זירת קרב רק עם קצת יותר חומוס... סעודה שלישית בדרך כלל זה הזמן שכל הילדים אוכלים ביחד עם השולחן. מה אכפת להם? הם ממילא לא שוטפים, ובינינו גם לא חוטפים צעקות מאמא... מבחינתם זה מובן מאליו כל הניקיון שקורה מסביב. וגם על השולחן...
ואז באותם רגעים מתחיל גם הסדר בכל האוכל שנשאר משבת. מירי עמדה לזרוק את כל התבנית של הדגים שנשארה איך שהיא מסעודה שלישית ואז אמא מגיעה מאחורה תפסה אותה על חם. "חבל לזרוק! יש ילדים שאין להם מה לאכול"... המשפט הקבוע, שבדרך כלל מסתיר מאחוריו שבוע שלם של סבל בלתי יתואר...
ביום ראשון דגים עם אורז. ביום שני דגים לבד. ביום שלישי דגים עם קוסקוס. ביום רביעי הרוטב של הדגים עם משהו... העיקר שהמנה הבסיסית נמצאת... 😶
השאריות זה עוד כלום. גיבור הסיפור שלנו הוא הסיר של החמין. הוא עומד בכיור כמו ילד טוב, רק שכולו שכבה שחורה. ואמא מבקשת להשרות אותו עם מים.
במשך יום שלם הוא נשאר ככה. הצבעים בפנים התחילו להתחלף, והריח גם התחיל להעלות מהאזור שלו. עד שאבא שוב פעם קרא למירי והתחיל להרצות לה על כל העניין שהוא היה שוטף בתור ילד את הבית בכל מצב ואחר כך הוא היה עוד רץ ללימודים... ואת הכל הוא היה עושה באהבה ועם חיוך. ברורררר...
מירי מסכנה נגשה לסיר בלי יכולת לנשום, ספק אם בכלל הכפפות יעזרו להגן מכל הזוהמה שמתרחשת בפנים. אחרי חצי שעה של שכנועים ועבודה מתמדת הסיר אכן התנקה... ושלא תחשבו כל הזמן הזה אבא עמד מאחורה, מעודד, משתף, פורק בעיקר את כל מה שהוא היה עושה בילדות ומספר אותם שוב למירי רק בצורה של חוויה מתקנת... 🍲
מירי ידעה שכמה שהיא תנקה את הסיר עכשיו שבוע הבא היא תצטרך לחזור על שוב ושוב ושוב... כל פעם מחדש משרים מים, הסיר מתחיל להסריח ולהעלות ריח, אבא מגיע להרצות והתוצאה המיידית שבאה אחרי זה, זאת מירי... כמה כואב הלב.
**אם אתם עדיין מחייכים ואומרים וואלה בול הבית שלנו... בול אמא שלי... בול אבא שלי... בול אחות שלי... הגיע הזמן שתעצרו, כי גם אתם הכוכבים של כל האירוע פה, ורק אל תצחקו על עצמכם🤐...**
לכולנו יש את אותו סיר שהתרגלנו להשרות במים ולהשאיר אותו עומד. בין אם זה ויכוח עם חבר שלא נאמרה בו המילה האחרונה... או אירוע מאתגר שעברתם אבל אתם מעדיפים להשרות אותו בתוך הלב כי קשה לכם לדבר עליו או לחשוב עליו...
בהתחלה זה נשמע משכנע והגיוני. לתת לזה לנוח, להתרכך, שהכעס ירד, שהכאב ירגע... אבל אם זה נשאר יותר מידי זמן זה כבר לא יתרכך. זה חלילה עלול גם להסריח.
מוצאי שבת זה הזמן הכי מיוחד בשבוע. זו התחלה חדשה עם דף חדש ונקי. אבל אי אפשר להתחיל שבוע חדש באמת, שבכיור שבלב שלנו עדיין עומד הסיר משבוע שעבר.
תנסו לעשות איזה שינוי קטן בשבוע הקרוב. ופשוט לא לפחד לגשת לסיר ולנקות אותו. אל תחששו לגשת ללב, לדבר על מה שיושב לשחרר, לפרוק. אולי הניקיון יעשה קצת כואב, אבל אחרי כל זה אתם תחזרו להיות נקיים ומבריקים! אתם פשוט תראו את עצמכם נקיים וטובים יותר.
נ.ב הסיפור הטראגי הזה מבוסס על סיפור אמיתי שקורה כמעט בכל בית בישראל.
---
<div style="font-family: 'Google Sans', sans-serif; direction: rtl; text-align: right; font-size: 0.85em; color: #334155; line-height: 1.25; display: inline-block; max-width: 100%; margin-top: 16px;">
<div style="border-top: 1px solid #1e293b; box-shadow: 0 -1px 3px rgba(0, 0, 0, 0.08); padding-top: 6px; margin-bottom: 3px;">
<strong>ערוץ ידיד נפש ⚡</strong> | <a href="https://yedid-nefesh.com/" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: 500;">yedid-nefesh.com</a> | שתפו אותנו 🫶
</div>
<div>
<a href="https://docs.google.com/forms/d/1w14TWMou8ojjHW1iR7HgnvJeKARjoacgq_MnwaelRAQ/viewform" style="color: #059669; text-decoration: none; font-weight: bold;">להצטרפות למהדורת המייל השבועית – לחצו כאן ↗️</a>
</div>
<div style="font-size: 0.78em; color: #64748b; margin-top: 2px;">
✉️ לתגובות במייל: [email protected]
</div>
</div>